הדרמה שהרגישה כמו השיר הכי יפה!
האם העלילה היא שמשכה את עיני? זה היה המשחק? זה היה האוסט? ובכן אף אחד מאלה. בזמן דפדוף בין סלילים מצאתי סליל של הדרמה הזו של הפרק הראשון כאשר סו וטסומוגי נפגשים שוב. בלי לדעת את ההקשר, בכיתי. מאוחר יותר, חיפשתי את התקציר של הדרמה הזו והילד, עשה לי צריבה ללב! החלטתי לחכות לפרקים נוספים אבל לאחר זמן מה הדרמה הזו עדיין מצאה את עצמה בסלילים שלי. צפיתי בבולמוס ב-7 הפרקים הזמינים וב-7 השעות האלה בכיתי 14 פעמים. אבל בכנות, זה לא היה האלמנט הטרגי שריגש אותי אלא כמה יפה הדרמה נכתבה. לפעמים, כשאתה מוצא משהו יפה שגורם לך לחשוב כל כך הרבה ומרגיע אותך, אתה בוכה.לא היה אלמנט מתח אבל אהבתי את השיחות בין כל דמות. הרגשתי את עצמי במוקד של כל דמות. לכל פרט קטן בדרמה יש משמעות יפה וכשתגיעו לפרק האחרון תראו לופ של אלמנטים יפים ומאירים. עם זאת, כדי לאגד יצירה כה יקרה צריך הבנה מצד השחקנים ואכן כל דמות הצדיקה את תפקידיה, רגשותיה וכל חלק בה.
דרמה בלתי נשכחת שלימדה אותי כל כך הרבה ואולי כשאצפה בה שוב, אלמד עוד.
הראיון הזה עזר לך?
